כמה מילים בשבחה של אי היומרה.
לאחרונה כתבתי פוסט מאוכזב על מנת המבורגר בביגי פיצי שבצומת בנימינה שהיה לה הייפ גדול בתקשורת עם הבטחה לבשר שמגיע מחווה ספציפית בגולן (ושהפרות מקבלות מסאז'ים ושירת מקהלה לפני שעורפים להן את הראש..)
אז הפעם נקלעתי בשעת לילה לבר באזור התעשיה של ראשון לציון שנקרא יודלה בר.
ובתפריט ראיתי מנה שנקראת חלום רטוב.
מדובר על קציצה של 200 גרם, עם טופינג של פלחי פורטובלו, בצל מטוגן אבל מהזן שיוצר מתקתקות, וביצת עין מעל.
וכל התענוג הזה ב 59 שח.
אז להבדיל מהמקום המפונפן, פה הלחמניה היתה רכה..
פה לא נשפכו מלא מיצים מההמבורגר למגש..
הציפס היה תעשייתי, אבל מטוגן בול.
פה הכל היה עשוי נכון.
פה לא התפנפנו עלי וגבו מחיר פרימיום כדי להצדיק את היצירתיות של אנשי השיווק.
פה נתנו לי מנת המבורגר שהיה עשוי טוב וטעים מאד.
אני מניח ששימוש בכובע שלם של פורטובלו ענקית היה משפר טיפה את העסק..
אבל גם השימוש בפלחים שמוזיל את העלויות, עדיין נתן משמעות ותוספת, כי הבייט של הפטריות היה מורגש בהחלט.
ואם להיות טיפה קטנוני..
אפשר להחליף את התיבול של הצי'פס (נראה כמו פפריקה בשביל הצבע) במשהו טיפה יותר מעניין כגון עשבי תיבול יבשים, זה היה מקפיץ את הציפס יותר.
ועוד טיפ טיפה קטנוני, קצת מלח מתובל על הביצה היה נותן לדעתי קיק מעולה.
אני מוכן להמר שאם היו לוקחים את אותה המנה למקום נחשב, והיו מגישים אותה בצורה יותר מוקפדת, רבים היו מוכנים לשלם גם יותר.
פה קיבלתי ערך מלא לכסף.
כי בסופו של יום, מדובר על אוכל..
ושום סיפור מסגרת מפואר לא יכול לחפות על מנה בינונית.
כאן האוכל מדבר.
אז אם אתם בראשון לציון, והגעתם ליודלה בר.
תרגישו בנוח להזמין שם המבורגר..
כי תקבלו מנה ראויה מאד שמצדיקה כל שקל ששילמתם ואף יותר.