בעיני זה שיר מאד מאד מיוחד שנבחר להיות דווקא כקטע סיום העונה של "היהודים באים" 🙂 🙂
זו בחירה מעניינת בעיני, כי מדובר בשיר די מלנכולי לתוכנית סאטירה חזקה למדי..
אז תקראו את המילים..
תתעמקו בהן מעט..
ואז תראו את הקליפ הכל כך יפה הזה..
ואחד הדברים שהופכים אותו למדהים בעיני, זה השחקנים שמקריאים את הטקסט..
זה לכאורה שיר, אבל שיר שמוקרא עם מנגינת רקע, ומשחק והבעה שמתכתבים עם הטקסט ומדגישים אותו.
להלן המילים:
"מה שמצדיק יותר מכל
את הבדידות, את הייאוש הגדול,
את הנשיאה המוזרה בעול
הבדידות הגדולה והייאוש הגדול…
היא העובדה הפשוטה, החותכת,
שאין לנו בעצם לאן ללכת.
בלילות בהירים האוויר צונן
ולפעמים בלילות מועבים גם כן,
ויורד גשם ויש חמסינים
וגופות יפים וגם פנים,
שעיתים מחייכים ועיתים לא,
לפעמים בגללה ולפעמים בגללו…
…העובדה הפשוטה, החותכת,
שאין לנו בעצם לאן ללכת.
הנוף הוא פשוט וחסר ערפילים
מלאכים בסולם לא יורדים, לא עולים,
לפעמים שונאים, לפעמים אוהבים,
יש מעט ידידים ובעיקר אויבים
אבל יש תשוקה חזקה לזרום,
רק גופנו זקן מיום ליום…
…העובדה הפשוטה, החותכת,
שאין לנו בעצם לאן ללכת.
מה שמצדיק יותר מכל
את החלום, את הייאוש הגדול
את הידיעה שאין שום הצדקה
ואת חיפושה מחדש, כל דקה.
כל דקה…
…העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו בעצם לאן ללכת."