מייזא – MIZZA – פרדס חנה

יענו הלחם (האותיות ה, ח, בצרה, מלשון הלחמה) של המילים Meet ו Pizza.

אז מעבר למשחקי מילים על השם..

היה טעים?

היה משתלם?

שווה לחזור?

התשובה הפשוטה היא..

בהחלט כן.

ולהלן גם ה, למה כן.

חברה טובה בשם Tal Collomb פנתה אלי לפני זמן מה ואמרה לי..

נכון שמידי פעם אתה כותב על אוכל?

אז יש לי מקום חדש, באיזור, ושאתה לא מכיר..

ושווה לך לדגום אותו.

ואם היא המליצה כל כך בחום?

כנראה ששווה יהיה לדגום..

ואכן היה שווה לדגום.

אז מדובר על מקום קטנטן בפרדס חנה..

מקום שהעיצוב הפנימי מושקע הרבה יותר מהמבנה האפרורי שבו הוא שוכן.

ובמקום הזה אופים שילובים של בשר ובצקים.

והם עושים אחלה של שילובים..

בין אם זה בתצורה של סמבוסק, דהיינו בצק ממולא..

או בתצורה פתוחה של פיצה.

כהרגלי, במקום שהוא חדש לי, אני זורם עם השף..

מה שכן, הדבר שבחרתי זה עוף מפורק.

עוף בהיותו בשר דל שומן, קל מאוד ליבש אותו למוות בטאבון..

ובמקרה שלי זה היה רגע מלקרות.

עוד רגע קט וזה היה יבש מת.

אבל כאן הוא הוציא אותו בדיוק בזמן.

המנה מגיעה עם מה שרשום בתמונה של התפריט, אבל כאן הוא הוסיף גם שיני שום קונפי..

העגבניות הצלויות היו מדוייקות במידת העשיה כך שהן היו צלויות היטב, אך לא מעולפות למות.

אישית, כמי שיכול לטרוף בקלות לחם מחמצת עם שום קונפי שבושל בשמן זית מעליו ולהתענג על המינימליזם הזה, הייתי מעדיף שהוא היה מוסיף עוד כמה שיניים של שום.

הבצק סופר טעים, עם בייט מסויים וקראסטיות קלה ומדוייקת.

לא מדובר בבצק תעשייתי פשוט, אלא בצק פרימיום מדוייק.

חמוצי הבית היו קלים בטעמם, וטוב שכך, שכן הם ריפרשו קלות את הטעמים בין הביסים של המנה.

הרטבים שהוגשו בצד הם איולי טעים (אני חושד שיש בו גם מעט חרדל)..

סוג של צ'ימיצ'ורי חביב שיכל לבלוט יותר, ואולי הוא רק נעלם ביחס לשאר הטעמים העזים וטיפה החוויר לצידם.

היה גם חריף צהוב, חזק וטעים, שלא זיהיתי את המקור שלו.

מאחר וזה יום שישי..

הבעלים של המקום מגיש גם שוטים של ערק על חשבון הבית..

ובכלל..

השירות חביב, אדיב ומחויך.

עושה רושם שעוד אחזור לפה לדגום מנות נוספות.

וכמה עלה הכל?

המנה שלי עלתה 35 ש"ח

פחית קולה עלתה 10 ש"ח.

כוס בירה קטנה על חשבון הבית (בכל זאת צריך להרים לחיים לכבוד שבת..).

אחלה של מנה טעימה, שמתומחרת בהגינות ראויה.

מומלץ בחום רב.

דרך אגב..

כאשר ישבתי בחוץ בצד (לא בשולחנות החיצוניים של המקום) לכתוב את הפוסט הזה..

יצא הבחור שנתן לי שירות ושאל אם אני רוצה מיים או סודה..

וזו בעיני דוגמא לטענה וותיקה שלי לגבי האופי היותר צפוני פרפיראלי שרואה בסועד כאורח..

להבדיל מהתפיסה ה "תל אביבית" שרואה בסועד ארנק.

כן זה משפט מכליל, אבל מלא מעט חוויות אישיות שלי, אני עדיין עומד מאחריו.