כמה מילים על פער בין הציפיות למציאות..
והפעם מדובר על ביקורת מסעדות.
לרגל יום ההולדת של נויה ויאיר שחלים בסמיכות, לקחתי הערב את הילדים למסעדת ברוניתא בזכרון.
הצצתי באתר, קראתי את הסיפור של המקום, עיינתי בתפריט וכו' וכו'..
והחלטתי להזמין מקום.
אז המקום קסום מאין כמותו, השירות סופר אדיב ובעלת הבית נוכחת במקום, עושה רושם שחשוב לה המקום, שזה פרוייקט אישי שלה, וזה מאד מוערך בעיני.
הצלחות הן בעבודת יד והבנתי שהן מיוצרות ע"י בעלי מוגבלויות, וללא כל קשר הן פשוט יפייפיות.
אבל..
ופה מתחיל הפער..
רציתי לפרגן לאוכל..
באתי עם ציפיה מקדימה..
נכנסתי למקום והבילדאפ עלה..
אבל..
הזמנו שתי מנות ראשונות לארבעתנו.
טורטיה עם בשר טחון וסלט.
ועכשיו אני נזכר שאת את הלחם והמטבלים שכחו להביא..
בדיעבד אני גם מבין שלא שכחו לחייב אותנו על כך..!!
הטורטיה היתה טעימה אבל הסלט היה טיפה עייף ולמעט קצת גרעיני חמניה לא היה בו משהו מעניין.
למנה העיקרית הזמנתי כתף בקר עם ערמונים, בצל, שום ברוטב בלסמי, קארי ושמן זית.
נשמע תבשיל פצצה.
בפועל קיבלתי ארבע חתיכות לא גדולות של צלי בקר, היה שם איזה ערמון כל שהוא, זיהיתי מעט שיני שום וטיפה בצל.
מנה טיפה יבשושית..
אז ייתכן ואכן כל המרכיבים שבתיאור היו בתהליך ההכנה..
אבל הם בטח שלא ניכרו בתוצאה.
זה כמו הפערים בטינדר..
כשהמציאות פוגשת את התיאור המחמיא מידי..😉
כתוספת ליד הזמנתי אורז מלא עם תוספות שסה"כ היה לא רע אבל חסר בו מלח
יהונתן לקח מנה של סיניה שלמעשה הכילה את אותו בשר טחון מהמנה הראשונה אבל עם טחינה מעל ותמחור של מנה עיקרית במקום מחיר של מנה ראשונה.
יאיר ונויה רצו מנת פרגית עם תוספת של תפוחי אדמה אפויים בשמן זית ורוזמרין..
אז רוזמרין יש לי בגינה..
את הטעם הברור אני מכיר..
בתפוחי האדמה לא היה אפילו ניחוח קל של רוזמרין.
הם חזרו אלינו עם טענה שיש להם רק מנה אחת של פרגית ולכן נויה לקחה חזה עוף במקום.
מנת הסטייק פרגית היתה די קטנה,
סטייק פרגית זה לא..
וחזה העוף היה יבשושי, כי חזה עוף אם לרגע הוא מתבשל יותר מידי, הוא מייד מתייבש.
לסיכום..
במבחן הרצון והלוקיישן..
היה מעולה.
במבחן האוכל, פשוט לא היה טעים..
מה גם שכולל שני קנקנים של שתיה וכוס אחת של בירה..
הכל עלה כ 475 ש"ח..
לא מצדיק את מה שקיבלנו.
וחבל שכך.
(נ.ב. אני כנראה מצלם לא רע כי התמונות מחמיאות מאד למנות ללא הצדקה).
