מסעדת בשרים..
אבל אחת ה.. הטובות שאכלתי בהן..!
המסעדה ממוקמת בעיר העתיקה של לאצ'ה.
היא מנוהלת על ידי אישה מדהימה בשם דנילה (לא דניאלה אלא דנילה, ורצוי לומר את השם שלה במבטא איטלקי מתנגן).
למנה הראשונה (אנטיפסטי שזה בעצם השם של הכללי למנות הפתיחה, שזה בעצם אנטי של הפסטי, כאשר הפסטי זה המנה העיקרית).
לקחנו "פטה נגרה וולקנו" שהוא בעצם סלייסים של חימון.
חימון זה למעשה שוק חזיר מיובש ומיושן שפרוס דק דק עד כדי שקוף..
אבל כאן הם שמים את זה על מתקן החימום שמחמם את השומן וממיס אותו קלות.
את זה מגישים עם טוסטונים של לחם מקומי קלוי.
ביס פצצה..!!
עוד משהו שלקחנו זה "טורטינו דה לה מלנזאנה", שזה בעצם עוגיית חצילים שעשויה משכבות של חצילים בשמל וגבינת פרמז'אנו רג'יאנו אמיתית, ולא בסגנון של.. (טורט – עוגה, טורטינו -עוגה קטנה, דהיינו עוגיה).
לעיקרית לקחנו קילו אנטריקוט מאנגוס שחור קנדי.
זה הגיע על פלטה רותחת וכל אחד יכול לקבל את פרוסת הבשר כפי שהוא רוצה.
זה מגיע במידה רייר כפי שאני אוהב.
הדבר המיוחד זה שלקחתי את פיסת הבשר האחרונה שהיתה כבר וול דאן, שזה בערך חילול הקודש.
אבל להפתעתי גם הפיסה הזו היה פשוט רכה וטעימה.
זה מגיע בליווי של פרוסות תפוחי אדמה צלויים וחצאי חסה אדומה צלויה כאשר הטעם דומה לאנדיב צלוי שנותן רעננות בין הביסים של הנתחים.
השיוש של האנטריקוט כל כך עדין שהוא כמעט ולא נראה בעין.
תחשבו על אנטריקוט שנראה טיפה דומה לסינטה.
ועדיין, השומן המשוייש שנמס בצליה, נמס כולו, ונוכח גם אם הוא לא נראה ויזואלית.
גם אין פה את מכסה השומן האופייני לאנטריקוט רגיל..
אלא נתח משובח ומיוחד שלא נתקלים בו ביום יום, גם במקומות מובחרים
אין ספק שזה אחד הסטייקים הטובים ביותר שאכלתי מעודי.
היין..
היין עשוי מענבים מקומיים הנקראים "פרמטיבו סלנטו" עם 15 אחוז אלכוהול והוא מגיע מאזור מנדורייה.
שמן הזית הוא מותג של המסעדה שקונה את השמן מבית בד שסוחט את השמן מזיתים שדנילה מספקת לו.
אין ספק שאם אתם מגיעים לאזור, זו מסעדת שחובה לבקר בה.
אהה, וגם פה האנגלית שגורה בפי הצוות.
אני מציין את זה כי אנו נמצאים בדרום העמוק של איטליה, ולא ציפיתי שיהיה קל להסתדר פה עם אנגלית.
