פוסט אוכל פוטנציאלי..
פוטנציאלי?
אכן כן, פוטנציאלי.
כי מה שאכלתי הוא שונה מהמופיע בתפריט.
אז בואו נחזור רגע לנסיבות העניין של פוסט האוכל הפוטנציאלי..
לרגל משחק הגמר של המונדיאל, התכנסנו כמה חברים מ הגילדה – הבית של מנהלי הביטחון , לערב של בשרים ובירות במקום שנקרא "יהושוע" (כולם לעשות עכשיו פרצוף מופתע), שנמצא בבית יהושוע..
או יותר נכון בצמידות לבריכה בבית יהושוע.
בגלגולו הנוכחי זה פאב שפתוח בימי רביעי, חמישי ושבת בערב, ובשישי גם בצהריים.
לטובת מי שיגיע לשם, צילמתי את התפריט הזמני כי..
את הבשרים הם מכינים בעצמם במעשנות הנמצאות מחוץ למבנה.
בזכות זה שהגענו לערב סגור, כאמור התפריט שונה ממה שמוגש ביום יום, והוא הכיל בשרים, ירקות קלויים במעשנה ובירה חופשי.
היה גם סלט ירוק שצילמתי אותו בסוף כשפינו את מה שנישאר..
ולפי המובהקות של הקהל, רק מובן למה הוא חזר אחר כבוד אך מיותם למטבח.
אז מה היה לנו שם?
סינטה – רכה רכה עסיסית ונימוחה.
בהתחלה חשדתי שהיא התחילה בסוייד ואחר כך קיבלה עישון במעשנה ומכת חום בפלאנצ'ה..
אך מסתבר שהיא שרתה בבריין (תמיסת מלח) רטוב לאורך זמן, עישון ארוך במעשנה עד לטמפרטורת פנים של 50 מעלות, ומכת חום בפלאנצ'ה.
השרייה שכזו מספיגה את הנתח בנוזלים.
זה חשוב בנתחים רזים, וממליחה אותו גם מבפנים ולא רק במעטה החיצוני.
תהליך ההשריה יוצר סוג של תוספת טעם שהיא מעבר לבשר פלוס מלח.
היה בריסקט מעושן..
בריסקט זה חזה בקר, או יותר נכון מהחלק התחתון של החזה (יודע, יש שם שני נתחים אבל אני לא נכנס לדקויות).
זה חלק שעובד קשה ויש בו לא מעט קולגן ושומן בסיבים, והוא מתאים בעיקר לבישול ארוך.
מבנה שכזה דורש טיפה הבנה, כי אם לא נזהרים, מקבלים בריסקט חנק, או בריסקט ג'לטיני בואכה נזלת..
כאן זה היה בול..
היה עסיסי מהשומן והקולגן שנמסו בתוכו בזמן השהות במעשנה.
היה עסיסי, רך מלא טעמים, ושמנוני בדיוק במידה הנכונה.
היה גם עוף מפורק וחתוך לחתיכות..
חיפשתי חתיכות מהחזה (שנוטה להתייבש בקלות)..
בכל זאת ביקורת אוכל..
ומישהו צריך לקחת סיכונים למען הקוראים..
אבל גם חזה העוף היה רך ועסיסי.
כל מי שעשה עוף בתנור, מכיר את זה שכאשר רוצים שהעוף יהיה קריספי בחוץ, ורך ונימוח בפנים..
מה שקורה זה שהחזה מתייבש למוות.
כי לחזה עוף יש שני מצבים בלעדיים..
רך וטעים, או יבש ומדברי (ואז מתבלים אותו וקוראים לו פסטרמה.. )
כאן זה היה גם רך, גם עסיסי, גם עור קריספי.
פשוט מעדן.
היו גם לחמניות באן עם נתחי בשר מפורק, קצת ירקות ורוטב (אלף האיים? או איזה דרעק גנרי אחר), שהיה בנדיבות יתר וסתם קלקל לי את הביס, וחבל, כי הלחמניה היתה חמימה ונימוחה כפי שבאן צריך להיות (גם אם הוא מהזן התעשייתי הגנרי), אבל עדיין הוא היה טוב.
חבל שרוטב אחד קילקל ביס עם פוטנציאל מעולה.
היה גם בורקס (סוג של) ממולא בבשר מפורק.
הבוקרס הזה הוא דוגמא טובה לשימוש בבצק תעשייתי איכותי..
בשר איכותי..
יד טובה..
וזהו..
יש מעדן.
מילה על הירקות במעשנה..
אחלה..
אבל כרוב לבן במעשנה..
זה מעדן משוגע..
פשוט כך..
מעדן..!!
והסלט הירוק המיותם?
נראה טוב..
אבל לא טעמתי..
הוא יצא ראשון..
היו כמה שניגשו אליו ודגמו..
ומיד כשיצא הבשר, הצלחות עם הסלט ננטשו בצד.
זה לא אומר עליו שום דבר רע..
זה רק אומר שהקהל היה כזה שיותר מתעניין בפרה ופחות באחו..
לכן, מאחר ואכלתי בעיקר ממוצרי הבסיס של המקום, שעליהם מתבסס התפריט השוטף.
יש להניח שגם התפריט השוטף ראוי מאד.
ולכן כותרת הפוסט היא:
פוסט אוכל פוטנציאלי.
בתאבון.
נ.ב.
זה שברגעים אלו כולם מפרסמים פוסטים על הנצחון של אגנטינה..
ואני מפרסם פוסט על אוכל..
זה אומר שאני שמנמן?
כן..!!
🙂 🙂
