חורף..
גשם..
רוחות..
קר..
נזיד בקר..!!
אבל כזה שעבר תהליכים עוד מיום רביעי בבוקר..!!
אז הנה הספויילר.. –
מעדן שעושה דמעות של אושר קולינרי מהמעלה הראשונה..!!
זה התחיל כמחשבה על מרק שורשים..
וזה התפתח לנזיד מטורף..
כי זו דרכו של רותם, הוא מתחיל לבשל ואז זורם עם התהליך, ומה שיצא, יצא, ויוצא תמיד מעולה, או מאד מעולה 🙂
התהליך החל כך:
סלרי , גזר, פטרוזיליה, סלק ובצל (המון בצל)
כל שורש מתנהג אחרת ולכן הוא חותך כל שורש בגודל שונה כדי שבסוף הבישול כולם יגיעו יחד למרקם הנכון, שלא אחד יהיה מושי ואחר יהיה קשה.
מתחילים בקירמול מאסיבי של הבצל (כבר אמרתי המון בצל?? ), כי אצל רותם, רוב המרקים מתחילים בקירמול של בצל, שזו בעצם ההתחלה של מרק בצל.
הבצל קצוץ קטן כדי שהוא יימס במרק ואכן הוא לא מורגש כלל במרקם.
מוסיפים לסיר כמה קילו של עצמות בקר עם מח שנחרכים עם הבצל מהמערכה הראשונה ומהחום הם ממיסים את מח העצם לתוך הסיר.
ממלאים את הסיר במים רותחים ומכניסים את ירקות השורש וצרור תבלינים בשקית בד, זה נקרא "בוקה גרני".
מתי שהוא בתוך התהליך מוציאים את השקית לאחר מיצוי התבלינים לתוך התבשיל, קצת בדומה לחליטה של תה אבל עם תבלינים טריים.
אין אצלו בבישול שום אבקות אינסטנט לקיצור התהליך, הכל נעשה ממוצרים טבעיים.
לאחר הקירמול זה מתבשל החל מרביעי בצהריים ועד לערב כאשר התהליך הקודם מתחיל כמה שעות קודם לכן בבוקר.
בחמישי לוקחים סיר ברזל כבד, מלהיטים אותו לטמפרטורה גבוהה..
זורקים לתוכו נתח של שומן שנמס מהר מהחום של הסיר, ולתוכו זורקים נתחים של צוואר וצלעות שנצרבים ומשחימים אבל בכל פעם שכבה אחת של נתחים, אחרת הם לא מקבלים את הצריבה והקירמול החיצוניים כמו שצריך.
את כל הבשר המוכן מחזירים לסיר הברזל, ולתנור לחמש שעות עם כל המיצים שלו, כך הוא מתפרק לבדו ולא נהיה צמיגי בתהליך.
אחר כך מאחדים את הכל ומתבלים כרגיל.
קצת עדשים חומות, תפוח אדמה אחד למען הסמיכות..
ונותנים לכל להתבשל עוד כמה שעות..
ויוצא נזיד מעלף.
נזיד שהחל את התהליך ברביעי בבוקר, והוגש בחמישי בערב..
יומיים של תשומת לב ובישול..!!
וכפי שידוע לנו, מאכלים שכאלו משביחים את טעמם עוד יותר ביום שלמחרת.
ואני התענגתי על זה בשישי בצהריים.
אחחח..
כמה שהיה טעים..!!
היתה חברה משובחת של אנשים כיפיים ויפים בלב..
היו בירות מעולות שרק עליהן אפשר לכתוב מאמרים שלמים בכל מגזין קולינרי.
ואפילו רותם מצא ככה עבורי, מאחור בקבוק אחרון של בירה טירמיסו שהיא יותר ליקר קינוח מלא בטעמים של קפה ושוקולד שעושה רושם שכבר לא ניתן להשיג יותר בארץ..
טירמיסו כבר אמרנו??
ואת הבירה המיוחדת שמגישים אותה בטמפרטורה של 70 מעלות כבר הזכרתי??
אז אם בא לכם נקניקיות מיוחדות עם תפוח אדמה שנצלה בתנור במשך כשש שעות עם קוביית חמאה ושבבי בצל וביקון?
זה בחמישי בערב.
בא לכם ג'חנוסדו??
זה בשישי בבוקר.
בא לכם מרק שמתחלף בכל שבוע עם בירת הבית שמיוצרת כל שבוע עם מתכון שונה?
זה בחמישי ושישי.
תעקבו אחר הדף של ביגנס – המרכז לתחביבים קולינרים.
במהלך השבוע רותם מפרסם את התוכניות שלו לבירה ולמטעמים שיוגשו בסופ"ש.
שווה להציץ ולנסות.
אישית אני ממליץ לכם לעשות את מה שאני עושה, אני מבקש לאכול את מה שיש, ושואל את רותם לגבי הבירה שהוא ממליץ לי לקחת בהתאם למנת היום (יעני סומלייה של בירה 🙂 🙂 )
ואל תעשו את הטעות שלי שהגעתי בשעה מאוחרת בשישי..
כי לא נשאר לי ג'חנוסדו ולא את הבירה השבועית שפינטזתי עליהם..
אין גבול לסבל..!!
ושאלו יהיו הצרות שלנו בחיים.
🙂 🙂
