פוד טראק – גדיס בשר ונקניקיות פרימיום.

אני אתחיל מתחושת ה "ערך לכסף" שאנו חשים כאשר אנו משלמים על מוצר או על שירות.

האם אנו חשים ששילמנו תמורה ראויה?

האם אנו חשים שהמחיר מצדיק או שלא מצדיק את מה ששילמנו?

אז ישנם אנשים שככל שהם משלמים יקר יותר, כך הם מרגישים שהמוצר "שווה" יותר, וזה לא קשור לערך האמיתי של המוצר, זה קשור לרצון להצדיק לעצמם את המחיר המופקע ששילמו.

ישנם כאלו שאוהבים לומר את המשפט "הכסף לא משקר", אתם צודקים, הכסף לא, אבל אנשים משקרים לעצמם מבלי למצמץ.

אני ממליץ לאותם האנשים לא להסתפק בחשבון חשמל שהם מקבלים, אלא ממליץ להם לשלם עוד איזה חמישים אחוז יותר, אולי ככה הם ירגישו שהחשמל שהם קיבלו הוא איכותי יותר, חשמלי יותר, כי הרי כבר אמרנו "כסף לא משקר".

הם גם מוזמנים לשלם יותר באופן וולנטרי על כל מוצר ושירות שהם רוכשים, סתם בשביל להרגיש בעיני עצמם שהם לארג'ים..

אני קורא לזה פראיירים, והם אף פעם לא נגמרים, הם רק מתחלפים..

אז לאחר ההקדמה הזו..

להלן הביקורת על מנת הנקניקיה בפרעצל וצ'יפס של "גדיס" שאכלתי אתמול.

ביום שישי התכנסנו כמה חברים במבשלת אלכסנדר שבעמק חפר.

מקום מוכר שחביב עלי עד מאד..

(ובמאמר מוסגר, יש להם שני אירועים בחצר המבשלה בקרוב, ב 18/3 פורים, וב 1/4)

התכנסנו שם, וראיתי שיש שם פודטראק חדש ומעניין.

ניגשתי לשם והזמנתי את המנה שבעל המקום המליץ..

מנה של נקניקיה בפרעצל, עם רוטב שום, בצל מטוגן אבל מהסוג היותר ריבתי ולא הקראנצ'י, ומעל לכל, סוג של גווקמולי מרענן, וליד היה צ'יפס.

מדובר על נקניקיית פרימיום לפי מתכון של בעל הבית שאמורה להיות סוג של אמירה של בעל המקום..

מנת הדגל שלו.

ואכן מדובר במנה מאד טעימה אבל גם די קטנה.

היא קטנה גם ביחסים שבין המרכיבים שבה.

כשאני אוכל נקניקיות בביגנס בכרכור, הנקניקיות מוגשות כשהן עומדות בפני עצמן לשיפוט הסועד..

כי פרימיום חייב לעמוד בפני עצמו..!!

כאן הנקניקיה הלא ממש גדולה כשלעצמה, ישבה בתוך פרעצל ממש טעים, אבל כוסתה בהר של תוספות ורטבים שקצת העלימו אותה.

אז נכון שכל ביס היה טעים אבל לומר שאני יודע מה הטעם המדוייק של הנקניקיה?

את זה אני לא יכול לומר.

לגבי הצ'יפס..

ישנם לא מעט מקומות שנותנים כבוד למוצר הזה שנקרא צ'יפס.

אני לא ארחיב בעניין כי צ'יפס מעולה זו תורה בפני עצמה.

כאן הצ'יפס היה לא רע, אבל עדיין תעשייתי סטנדרטי.

וכשאתה מוכר מנה שמתיימרת להיות פרימיום, אתה לא יכול לשים צ'יפס סטנדרטי כבדרך אגב.

ואם אתה גובה מחיר של 40 ש"ח, למנה הזו, אתה צריך להצדיק את זה בכל גרם של המנה, במיוחד שהיא בגודל של ארבעה חמישה ביסים של גבר.

אישית הייתי מרגיש יותר נוח בתמחור של כ 30 ש"ח למנה הזו.

כי מחיר פרימיום, (כעשרה שקלים לביס !! )לא יכול להיות מוצדק רק על ידי פריט אחד במנה (מה גם שהנוכחות והכמות שלו היו קטנים לטעמי).

ושוב..

לכל אלו שהולכים להביא דוגמאות של מנות מקבילות במחיר יותר יקר ולהצדיק את זה באופן הזה, יש לי דוגמא טובה יותר עבורכם..

פעם איל שני מכר פרוסות של עגבניה בניו יורק במחיר של 24$ למנה (עגבניה אחת), ועל כך מבקר האוכל של הניו יורק פוסט שחט אותו בזמנו.

אתם גם מוזמנים ללכת לירקן שלכם או לכל בעל מסעדה שאתם רוצים, ולשלם לו גם את אותו המחיר לעגבניה אחת, אולי ככה תרגישו שאכלתם עגבניה במנהטן למרות שאתם גרים רק בחדרה

בשורה התחתונה..

לא כל מחיר פרימיום, נותן לכם מנה שמצדיקה את המחיר..

ולשיקולכם עומדת הבחירה, האם להתנדב ושלם יקר, ואז להתלונן על יוקר המחיה, או פשוט לומר עד כאן.