רגעים משביל ישראל..
מדובר על שני מקטעים..
האחד זה מצומת בית אורן ליגור,
והשני זה מנחל מערות למאיר שפייה.
הפעם צירפתי את הטקסט לתמונות..
ללא סדר מסוים..
סתם הרהורים של רגע.
"השביל הזה מתחיל כאן" (אהוד בנאי)
או מכאן? או מכאן?
או מכאן?
כי במקום לסמן כראוי..
מישהו בקק"ל חשב שזה רעיון טוב להתקמצן על פחית צבע ומברשת.
🤓
אין ספק שהיה צורך בכך..
🙂
היער המכושף..
😎
תזכורת..
לפעמים השביל עולה דרך נחלים ובולדרים..
ולכן לא טוב לצעוד בגשם..
🙂
הרגע הזה שהסטייק מביט לך בעיניים..
🤔😉
רגע של תצפית לאחר שעלו בסערה מלמטה.
וזה מה שהאופנוענים ואני ראינו יחד.
כשהסלע מתפלל לו בדרכו שלו..
"טאטע הויי טאטע"
קבר השיח' האלמוני..
למרות שבפנים זה רק חדר ריק..
ואולי זה היה מסגד קטן??
לך תדע..
🤔
(יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
סתם דימוי שעלה לי בראש כשראיתי את שרידי הסולם הזה מונחים על השיח בלי כל מטרה ברורה.
הרגע האופטימי שבו אתה חושב בטעות שהגעת לפסגה..
(אז זהו שלא)
🙂 🙂
( אממ.. אני צריך ללכת לשיננית..
צרות של רזולוציה גבוהה..)
🧐😀
מבט מהחלון של החירבה אל מערת ישח
מה קרה??
קצת בולדרים לא הרגו אף אחד...!!
(בטוח??)
🤔
אז מה אם אתה כבר עולה כשעה ומשהו על המצוק..
עוד כמה סלעים וזה נגמר..
(לא, זה לא נגמר.. היו עוד ובשפע..)
🤓🥶
רקפת לבנה ורקפות וורודות..
סתם כך תפסו לי את העין.
שבע בבוקר..
צומת בית אורן..
אופטימיות של תחילת מסלול..
🙂 🙂
( הסוחר מכוניות.. אפילו יש לו מדבקה של מכון רישוי..)
😂😂
פתאום עלתה לי לראש הסיטואציה שבה: סוחר רכב עומד ליד השרידים של האוטו ואומר:
" מה קרה לך.. אוטו בונבון.. קצת פחחות והאוטו כמו חדש.."
🙂 🙂
עמדנו כמה דקות והבטנו האחד בשני..
כמעט ויכולתי לשמוע אותו אומר לי:
"אתה באמת חושב שמקלות ההליכה הופכים אותך להולך על ארבע??
כי פה זו טריטוריה של הולכי על ארבע אמיתיים..
ולא של עירוניים כמוך.."
ואז הוא נחר כלפי בבוז והמשיך בעיסוקיו..
ואני המשכתי בדרכי על השביל צפונה.
כשאתה הולך בערוץ הנחל, ו
פתאום לאחר העיקול (בסוף התמונה)
אתה טיפה מפתיע זוג מתבודדים..
ואז הם משחקים אותה מטיילים תמימים אבל בהגזמה??
הוא בוחן בעיון סתם איזה סלע ליד..
(כשהתקרבתי שאלתי אותו לכאורה בתמימות על הסלע שהוא מביט עליו..
הוא חירטט משהו שהצורה שלו מעניינת..
התאפקתי לא לצחוק.. )
אבל הבחורה קלטה את הקטע ותקעה לי מבט של,
יאללה טוס לנו מהעיניים,
אתה סתם מפריע פה..
אז המשכתי בדרכי. 🙂 🙂
עדר כבשים שפגשתי באיזור פורדיס..
עדר שהלך ללא רועה..
חיכיתי כמה דקות לראות אולי מישהו יצוץ לו,
אבל כלום..
לפעמים העדר יודע את דרכו גם ללא הכוונה שלנו.
ועל זה נאמר..
שיט..!!
🙂
סתם כך באמצע הדרך על תוואי השביל..
גם סימני הגלגלים נמחקו עם הזמן,
ורק השיחים צמחו מאחריו כדי לתמוך את המיצג עם הסיפור האלמוני.
עוד זוית של הרכב שעלה לשום מקום..
חבל שהראות היתה גרועה.. (הר שוקף בכרמל)
אני לא שייך לזן מחבקי העצים,
ואני לגמרי מבין את הצורך בחציבה.
אבל כשאתה רואה בפועל איך פוצעים את האדמה..
זה יוצר תחושה לא נוחה.
מערת פעמון שמצאתי בדרך..
לא כל כך מצאתי את השם שלה במפות..
אבל כן מצאתי שם בחורה ששכבה על האדמה והביטה למעלה כלפי הפעמון..
הביטה לשמיים.
הופתעתי..
חשבתי שאולי קרה לה משהו..
אבל לא, היא פשוט הביטה בשלווה כלפי מעלה, כאילו ברחה אל השקט, אל הניתוק.
אמרתי שלום ענתה בשלום..
צילמתי קצת (לא אותה 🙂 ) ויצאתי לשבת בחוץ.
הרגיש לי שאני מפריע לה ברגע מאד פרטי.
לאחר זמן מה היא יצאה מהמערה, אמרה תודה על שאפשרתי לה את השקט, והמשיכה בדרכה.
לא נראתה עצובה, או נסערת..
סתם מישהי שכנראה זקוקה לברוח למערה כדי להתחבר לעצמה.
הכניסה מבחוץ למערת הפעמון.
מערת הפעמון
מערת הפעמון
- «
- 1
- 2
- »