שיפודי מגדוב בכפר יאסיף.. זה מקום קטן על הכביש הראשי שאפשר לעבור לידו מאות פעמים ולא להבחין בקיומו. אני כותב על המקום הזה בזכות השווארמה המופלאה והמאד מאד יחודית שיש לו. אישית לא נתקלתי באופן ההכנה הזה בשום מקום אחר, ולו בשביל זה שווה לכתוב עליו. כאמור הגעתי לשם היום לפני שעת הפתיחה שהיא 12…
כמה מילים על ציפיות ומציאות.. וכן.. בהחלט גם על אוכל.. אז מין הסתם קראתם את הביקורת האחרונה על זה שאכלתי נקניקיה (פרימיום) בלחמניה (פרעצל), בעשרה שקלים לכל ביס.. היום הגעתי למקום עממי במובן הטוב של המילה.. בלי התפארות וקשירת כתרים עצמית של פרימיום וכו'. הפעם הגעתי למקום ללא יומרות שקורא לעצמו בשם הפשוט.. "השניצליה" השניצליה…
כמה מילים על אוכל, יוקר המחיה, ותחושת הערך לכסף. אני אתחיל מתחושת ה "ערך לכסף" שאנו חשים כאשר אנו משלמים על מוצר או על שירות. האם אנו חשים ששילמנו תמורה ראויה? האם אנו חשים שהמחיר מצדיק או שלא מצדיק את מה ששילמנו? אז ישנם אנשים שככל שהם משלמים יקר יותר, כך הם מרגישים שהמוצר "שווה"…