בפוסט האחרון דיברתי על שחיתות. לטוב או לרע, אבל עדיין שחיתות. הפעם אני רוצה לדבר על דיוק. על שילוב מדוייק. בעצם על דיוק ונחיצות טבעית ומתבקשת. הפעם אני בביגנס בכרכור. אחד המקומות היותר חביבים עלי בימי חמישי. והפעם מדובר על מרק על גבול הנזיד. נזיד שמכיל בשר צוואר כבש, גריסים, וסלק. מעל היתה תוספת (גרניש)…
חורף.. גשם.. רוחות.. קר.. נזיד בקר..!! אבל כזה שעבר תהליכים עוד מיום רביעי בבוקר..!! אז הנה הספויילר.. – מעדן שעושה דמעות של אושר קולינרי מהמעלה הראשונה..!! זה התחיל כמחשבה על מרק שורשים.. וזה התפתח לנזיד מטורף.. כי זו דרכו של רותם, הוא מתחיל לבשל ואז זורם עם התהליך, ומה שיצא, יצא, ויוצא תמיד מעולה, או…
גבירותי ורבותי.. תכירו בבקשה את ה "ג'חנוסדו".. דהיינו הלחם של המילים, ג'חנון ו אסאדו. נשמע מוזר? אולי. האם טעים? טעים אש. אז רותם החליט ליצור את בן הכלאיים הזה עקב בדיחה פנים משפחתית.. אבל הוא לא ידע שבעצם הוא התקרב למקורות הג'חנון. קצת היסטוריה כדי להבין את הטענה שלי.. הג'חנון כפי שאנחנו מכירים, מוצאו בעדן…
ישנם מקומות שבהם אתה יודע שאין מצב שתיפול.. אתה יודע ש או שיהיה טעים, או שיהיה טעים.. והביגנס בכרכור הוא מקום שכזה.. אבל לפני האוכל אני רוצה להקדים ולהתיחס למשהו שונה אך קשור. יש טעם "אוממי" ששייך לתחום האוכל.. ויש גם "אוממי" חברתי, סביבתי.. או במילים אחרות, אוירה מיוחדת שמיצרת סוג של עונג מהפריפריה של…